שאלות ותשובות בנושא הטרדה מינית

הגשתי תלונה למשטרה בקשר להטרדה מינית, האם נכון שעלי לחכות עד לסיומו של ההליך הפלילי בטרם תוגש תביעה אזרחית?

על פי החוק, בזכות לנקוט בהליך אזרחי, דהינו, להגיש תביעה לפיצויים כספיים מהמטריד, אינה מותנית בהרשעת המטריד בהליך פלילי, וניתן להגיש תביעה אזרחית בכל עת, גם עוד לפני שהסתיים ההליך הפלילי, גם אם בכלל לא הוגשה תלונה למשטרה ואפילו גם במקרה שהתיק במשטרה נסגר בלי שהוגש בכלל כתב אישום. 

הגשתי תלונה למשטרה בקשר להטרדה מינית, והתיק נסגר, והדבר נודע לי במקרה, מה אוכל לעשות ?

ראשית, למתלוננת יש זכות להגיש ערר ליועץ המשפטי לממשלה על ההחלטה לסגור התיק, וזאת תוך 30 יום מיום קבלת ההחלטה. שנית, תביעה אזרחית לקבלת פיצויים ניתן להגיש גם אם התיק נסגר ללא הגשת כתב אישום, ואפילו אם התקיים הליך פלילי והנאשם זוכה מאשמה. צריך לדעת שבהליך פלילי בית המשפט מרשיע רק אם הוא משוכנע מעבר לכל ספק בביצוע העבירה, בעוד שבהליך אזרחי די כי המוטרדת תשכנע את בית המשפט כי גרסתה עדיפה יותר ומתקבלת יותר על הדעת מגרסת המטריד, כדי שבית המשפט יפסוק לטובתה, ועל כן, אפשר שאדם יצא זכאי בהליך הפלילי, אך יחוייב בפיצויים כספיים בהליך אזרחי. 

הבוס שלי קרא לי לחדרו ושם בהפתעה אחז בי בחוזקה, חיבק אותי כשידו מונחת על החזה שלי, ונשק לי על הצוואר, תוך שהוא אומר לי שהוא אוהב אותי ורוצה לפנק אותי מעכשיו ושניהיה חברים. אם אתלונן – איך יאמינו לי, הרי אין לי עדים למקרה?

באופן טיבעי, במקרים רבים ההטרדה המינית נעשית ללא עדים נוספים, ובית המשפט מתרשם מאמינות המתלוננת, ככל שהיא עומדת על גרסתה ומוסרת גרסה עיקבית ומהימנה. 
בית המשפט גם יכול להעזר בראיות תומכות, כגון פתקים שהמטריד כתב למוטרדת, הודעות SMS, דואר אלקטרוני, הקלטת שיחה, עדות של אנשים שראו את המתלוננת בסמוך לאחר האירוע, או שמעו ממנה בזמן אמת על המקרה. במקרים רבים מתברר שהמטריד הטריד גם אחרות, וגם ענין זה יכול לתמוך בעדותך. 

הוטרדתי מינית בעבודתי, אך לא סיפרתי לבעלי, ואני עדיפה לדחות את הגשת התביעה לפיצויים כספיים ולהגישה בעוד כשבע שנים. 

צריך לדעת כי הגשת תביעה אזרחית לפיצויים אלו מתיישנת בחלוף 7 שנים מאירוע ההטרדה המינית או ההתנכלות (החוק עודכן, עד לאחרונה תקופת התיישנות עמדה על 3 שנים בלבד), ולמרות זאת ככל שהמוטרדת מבקשת לממש את זכותה לקבל פיצוי כספי בגין מעשה ההטרדה המינית, מומלץ לקבל ייעוץ משפטי בהקדם ולא לנצל את כל תקופת ההתישנות. 

אני עובדת כ"א והממונה עליי בחברה בה אני מוצבת לעבוד, איים שאם לא אסכים לקיים עימו יחסי מין, הוא ידאג לפיטוריי. האם החוק מגן עליי גם במקרה כזה, שהממונה הוא מחברה אחרת?

סחיטת אדם לביצוע מעשה בעל אופי מיני, כדוגמת מקרה זה, מוגדר כהטרדה מינית, ובכל מקרה של הטרדה מינית עומדות בפנייך שלושה מסלולים, שבהם או בחלק מהם את יכולה לנקוט במקביל: א. הגשת תלונה במקום עבודה לאחראית על הטרדה מינית (ולענין זה, אין זה משנה שאת עובדת חברת כ"א, שכן מעסיק בפועל מחוייב כלפיך לענין הוראות החוק למניעת הטרדה מינית כאילו את עובדת שלו), ב. הגשת תלונה במשטרה. ג. הגשת תביעה אזרחית לפיצויים כספיים לבית הדין לעבודה. 

חבר לעבודה, החל לפנות אליי שוב ושוב במחמאות שונות, על המראה שלי, על השפתיים על החזה שלי. הדברים מביכים אותי ופוגעים בי, האם זו הטרדה מינית ? 

התייחסויות חוזרות מופנות לאדם והמתמקדות במיניותו, ייחשבו הטרדה מינית כאשר המוטרד מראה למטריד כי הוא אינו מעוניין בהתייחסויות האלו. במספר מקרים המנויים בחוק, אין חובה להראות שהמוטרד אינו מסכים למעשה ההטרדה, כדוגמא: כאשר ההטרדה נעשית תוך ניצול יחסי מרות בעבודה, או תוך ניצול תלות במסגרת טיפול רפואי.
יש לשים לב כי הטרדה מילולית בלבד יכולה להיחשב הטרדה מינית, ולא חייב להתווסף לה מגע פיזי. 

חבר לעבודה הציע לי להיפגש עימו מחוץ לשעות העבודה עם רמיזות לרצון לקשר מיני, למרות שיודע שאני נשואה, עד היום התחמקתי, בלי לומר לו במפורש שהתנהגותו מטרידה אותי.

הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, ייחשבו הטרדה מינית, אם הראת שאינך מעוניינת בהם (למעט במקרים של יחסי תלות ומרות מסויימים שבהם לא נדרש להראות אי הסכמה). אי הסכמה ניתן להראות בין במילים ובין בהתנהגות גם ללא מילים, ובלבד שלא נותר ספק סביר לגבי משמעות ההתנהגות. 

פוטרתי מעבודתי לאחר שהגשתי תלונה בדבר הטרדה מינית כנגד בכיר בחברה, מה אני יכולה לעשות?

פגיעה מכל סוג שהוא שמקורה בהטרדה מינית, או בתלונה על הטרדה, או בתביעה, נקראת 'התנכלות', והתנכלות אסורה בדיוק כמו האיסור להטרדה מינית. לאדם שנפגע מהתנכלות יש זכות, הן לפנות בתלונה למשטרה, והן להגיש תביעה אזרחית לקבלת פיצויים מהמתנכל (המעביד- במקרה זה).

הוטרדתי על ידי בכיר במקום עבודתי, וכאשר פניתי למנכ"ל הוא הודיע לי שעליי לפנות למשטרה, והוא יפעל בהתאם להחלטה בהליך הפלילי, בינתיים אני לא מסוגלת להגיע לעבודה, ואני אובדת עצות. 

המעביד אינו רשאי לחייב עובדת להגיש תלונה למשטרה. על פי החוק למעביד בעצמו יש חובה לבדוק את התלונה ביעילות וללא דיחוי, גם אם בחרת להימנע מהגשת תלונה במשטרה. על המעביד להגן על המתלוננת במהלך בירור התלונה, ואף לשקול הרחקת הנילון מהמתלוננת. על המעביד גם להחליט בתוך זמן קצר על מסקנותיו, ועל נקיטת האמצעים כתוצאה מהבירור. 
מעביד שלא נוהג על פי הוראות הדין בטיפול בתלונות עלול למצוא עצמו מתגונן בתביעה אזרחית, ולשלם פיצויי כספי למתלוננת, ואף תחת הליך פלילי. 

מהו הסכום המקסימלי שניתן לקבל במסגרת פיצויים על הטרדה מינית או התנכלות?

בניגוד למקובל לחשוב, בית המשפט אינו מוגבל בסכום הפיצוי שהוא רשאי לפסוק כנגד מטריד. על פי החוק לבית המשפט סמכות לפסוק פיצוי עד כ- 65,000 ₪ גם אם לא נגרם כלל נזק למתלוננת כתוצאה מההטרדה המינית או ההתנכלות על עצם המעשה, ואם נגרמו נזקים שהמתלוננת הוכיחה בפני בית המשפט, אזי בית המשפט יכול לפסוק סכומים גבוהים הרבה יותר בהתאם לסכום הנזק שהוכח. 

עו"ד לימור עמית פנקר, 
עמית פנקר שפונט ושות', משרד עורכי דין ונוטריון.

שאלות ותשובות בנושא ביטוח לאומי

תנאי זכאות לדמי לידה:

דמי לידה מרביים הם 14 שבועות (98 ימי זכאות) ואלה ישולמו ליולדת שהפסיקה את עבודתה בזמן ההיריון שהסתיים בלידה, וששולמו בעדה דמי ביטוח  לפני היום שבו הפסיקה עבודתה נוכח הלידה (להלן: "היום הקובע"), וכדלהלן:
 10 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני היום הקובע או 15 חודשים מתוך 22 החודשים שלפני היום הקובע.
 מחצית מדמי הלידה ישולמו אם שולמו בעדך דמי ביטוח בעבור 6 חודשים מתוך 14 החודשים שלפני היום הקובע .
 
דמי לידה לעצמאית:
 
חישוב דמי הלידה הוא לפי ההכנסה כעצמאית בשלושת החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו המבוטחת הפסיקה את עבודתה, כאשר בשלב ראשון ישולמו לפי המקדמות, וכאשר תתקבל שומה סופית, שלפיה חלו שינויים בהכנסה, יחושבו דמי הלידה שוב בהתאם לגובה השומה.
 
השלמת שכר לצורך חישוב דמי לידה:

סעיף 54 לחוק הביטוח הלאומי אכן קובע כי השכר לצורך חישוב דמי הלידה הוא השכר ברבע השנה שקדמה ללידה (או ליום הפסקת העבודה בגלל ההיריון), אך הותקנו תקנות הביטוח הלאומי (אמהות), אשר קובעות כי יולדת עובדת שכירה, שלא קיבלה שכר מלא בשלושת החודשים שקדמו ל-1 בחודש שהפסיקה את עבודתה (בגלל מחלה, תאונה וכו') ויש בידה אישורים מתאימים, תיבדק האפשרות להשלמת שכרה לצורך חישוב דמי הלידה. כך גם במקרה בו יולדת צמצמה את עבודתה עקב ההיריון בשלושת החודשים שקדמו ל-1 בחודש שהפסיקה את עבודתה, יחושבו דמי הלידה שלה על-פי הכנסתה בשלושת החודשים שקדמו ליום שצמצמה את עבודתה.

זכאות לדמי אבטלה לאחר לידה:

בכדי לקבל דמי אבטלה לאחר הלידה, יש להודיע על התפטרות מהעבודה, אך אז, מצב המבוטחת מבחינת לשכת התעסוקה זהה למי שהפסיק את עבודתו מרצונו, ולכן יש להמתין תשעים יום לפני שהמבוטחת תהא זכאית לדמי אבטלה. יחד עם זאת, יש להתייצב בלשכת התעסוקה מיד עם ההתפטרות.
ישנם תנאים נוספים בהם יש לעמוד על מנת להיות זכאית לדמי אבטלה, וכדלהלן:  האחד, מלאו למבוטחת 20 שנים. השני, השלמת תקופת אכשרה- לעובד בשכר חודשי -  360 ימי עבודה בתוך 540 הימים, שקדמו לתחילת תקופת האבטלה. לעובד בשכר יומי - 300 ימי עבודה בתוך 540 הימים, שקדמו לתחילת תקופת האבטלה.  במניין הימים לתקופת אכשרה ייכללו גם ימים שבעדם שולמו דמי לידה. השלישי, שהמבוטחת מובטלת- יש להירשם בלשכת התעסוקה כמחוסרת עבודה ולהתייצב כדי לקבל עבודה מתאימה. חשוב לפנות בפעם הראשונה לשירות התעסוקה בסמוך להפסקת העבודה.
 

זכאות לדמי אבטלה:
 
ישנם שלושה תנאים הקובעים זכאות לדמי אבטלה: האחד, מלאו למבוטח 20 שנים. השני, השלמת תקופת אכשרה- לעובד בשכר חודשי -  360 ימי עבודה בתוך 540 הימים, שקדמו לתחילת תקופת האבטלה. לעובד בשכר יומי - 300 ימי עבודה בתוך 540 הימים, שקדמו לתחילת תקופת האבטלה.  השלישי, שהינך מובטל/ת- יש להירשם בלשכת התעסוקה כמחוסר עבודה ולהתייצב כדי לקבל עבודה מתאימה.
שיעור דמי האבטלה מחושב באחוזים מהשכר היומי המוצע של המובטל.
התקופה המרבית לתשלום דמי האבטלה תלויה בגיל ובמספר התלויים בךמבוטח.
במקרה בו המבוטח מתפטר מסיבה שאינה מוצדקת (לא כמו מצב רפואי, הרעת תנאים וכד'), אזי שישנה תקופת המתנה של 90 יום, אך יחד עם זאת חשוב לפנות בפעם הראשונה לשירות התעסוקה בסמוך להפסקת העבודה. שהות בהתייצבות עלולה לגרום לאיבוד הזכאות.
כדי לקבל דמי אבטלה בפעם הראשונה, יש להגיש תביעה בסניף המוסד לביטוח לאומי הסמוך למקום המגורים על גבי טופס תביעה לדמי אבטלה, המצוי באתר הביטוח הלאומי.
יש לצרף לתביעה אישור מהמעסיק על תקופת העסקה ועל השכר או תלושי שכר של 18 חודשי העבודה האחרונים, שבהם רשומים מספר ימי העבודה שעבד בכל חודש.  אישור מהמעסיק המציין את סיבת הפסקת העבודה ותאריך הפסקת העבודה, עם חתימה וחותמת המעסיק.  
 
בקע מפשעתי כפגיעה בעבודה:

חוק הביטוח הלאומי קובע כי בקע מפשעתי יוכר כפגיעה בעבודה, אם מתקיימים בו 3 תנאים מצטברים, וכדלהלן: הופעת הבקע באה תוך כדי העבודה כתוצאה ממאמץ לא רגיל או עקב פגיעה במישרין באזור קיר הבטן, עקב הופעת הבקע המבוטח הפסיק את עבודתו וקיבל טיפול רפואי תוך 72 שעות מהופעת הבקע וכן הודעה על התקף כאבים עקב הבקע נמסרה למוסד או למעביד תוך 72 שעות מהופעתם (להוציא ימי מנוחה שבועית, חג או שבתון) ואולם המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו, לראות בבקע תוצאה מפגיעה בעבודה אף אם לא נמסרה הודעה כאמור.

תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956:

לאחר שהמבוטח הוכר כנפגע עבודה, הועדה הרפואית אשר תקבע את נכותו הרפואית הצמיתה, רשאית להגדיל הנכות עד מחצית מזו שנקבעה, אם לדעתה, המבוטח אינו מסוגל לחזור לעבודתו או לעיסוקו נוכח הנכות, והנכות הביאה לירידה ניכרת ולא לזמן מוגבל בהכנסותיו. אלה שני תנאים מצטברים. לדוגמא, במקרה שתופעל תקנה 15 במלואה, לאדם שנקבעה לו נכות בשיעור של 20%, אזי שיתווספו לכך, מחצית מהנכות, דהיינו יתווספו 10% בגין תקנה 15, והקצבה תחושב לפי 30% נכות. 

 תקנה 17 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956:
 
תקנה 17 לתקנות הביטוח הלאומי קובעת כי המוסד לביטוח לאומי או המבוטח, רשאים לבדוק מחדש עניין הפעלת תקנה 15, אם חלפו 12 חודשים ולא יותר מ-60 חודשים מאז קביעת הועדה את נכות המבוטח ואת תקנה 15. הועדה תבדוק אם חל שינוי בהשפעת הנכות על הכנסותיו, ובהתאמה רשאים להקטין או להגדיל את דרגת הנכות בעניין תקנה 15.

תנאים לקבלת קצבת זקנה:
 
קיימים מספר תנאים לקבלת קצבת זקנה, בין היתר, השלמת תקופת הכשרה, ששולמו בעד המבוטח דמי ביטוח בחוק, שהינו מבוטח בביטוח זקנה, ושהגיע לגיל.
באשר לגיל, קיימים שני מועדים הקשורים לקביעת הגיל המזכה בקצבת זקנה: האחד, גיל הפרישה (כמפורט באתר הביטוח הלאומי ובחוק), וזה מותנה במבחן הכנסות. בעוד שהמועד השני הוא גיל זקנה ללא קשר להכנסות (כמפורט באתר הביטוח הלאומי ובחוק).
באשר למועד הראשון, התנאי הוא שההכנסה מעבודה אינה עולה, או עולה במעט על סכום ההכנסה המרבית, וההכנסה שלא מעבודה, כגון הכנסה מנכסים או מריבית על השקעות אינה עולה, או עולה במעט על כפליים ההכנסה המרבית. ההכנסה מפנסיה אינה נלקחת בחשבון. הכנסות בן זוגך אינן נלקחות בחשבון.
כדי לקבל קצבת זקנה, יש להגיש תביעה בסניף המוסד לביטוח לאומי הסמוך למקום המגורים על גבי טופס תביעה לקצבת זקנה (שניתן להוריד מאתר המוסד) סמוך ליום שבו הגיע המבוטח לגיל המזכה בקצבת זקנה, ולא יאוחר מ-12 חודשים מן המועד הזה.
קצבת הזקנה משולמת ב–28 בחודש (בעד אותו החודש).
סכום קצבת הזקנה הבסיסית החודשית ליחיד היא כ- 1,384 ₪, נכון ל-12/10.
 
נכות כללית:

על מנת שאדם יהיה זכאי לקצבת נכות כללית עליו לעמוד במספר תנאים: תנאי סף הוא כי אין לאדם כושר להשתכר, או שכושרו להשתכר צומצם ב-50% לפחות וכי אין לו הכנסה של 60% מהשכר הממוצע. לאחר שעמד בתנאי זה, תיבדק נכותו הרפואית ודרגת אי הכושר על ידי ועדה של המוסד לביטוח לאומי, ואז יש שני תנאים מצטברים שיש לעמוד בהם על מנת לקבל קצבת נכות כללית: האחד, שרופא מטעם הביטוח הלאומי קבע לו נכות רפואית בשיעור של 60% לפחות; או בשיעור של 40% לפחות במקרים שלאחד הליקויים נקבעה נכות רפואית בשיעור של 25% לפחות. והשני, שפקיד התביעות של הביטוח הלאומי קבע שהמבוטח/ת איבד/ה 50% לפחות מהכושר להשתכר.
 
ועדת אי כושר- נכות כללית:

בועדת אי כושר של המוסד לביטוח לאומי, במסגרת ענף נכות כללית, יושבים מטעם המוסד לביטוח לאומי פקיד שיקום, עובדת סוציאלית ורופא, אשר בוחנים את יכולת המבוטח להשתלב בשוק העבודה, לאור מצבו הרפואי ולאור קביעת הועדה הרפואית את נכותו הרפואית.
אין רלוונטיות אם המבוטח עובד אם לאו, אלא האם הוא מסוגל לעבוד בעבודה כלשהי נוכח מגבלותיו, המתאימה לכישוריו, ניסיונו, השכלתו וגילו.
ניתן להניח מסמך מפורט בכתב בעניין זה בפני הועדה.  

שיקום מקצועי בענף נכות כללית: 

על-פי החוק, לשיקום מקצועי זכאי מי שוועדה רפואית קבעה לו לפחות 20% נכות רפואית משוקללת לצמיתות. שיקום מקצועי ניתן למי שעומד, בין היתר, באלה: הוא אינו מסוגל עוד, עקב ליקויו, לעסוק בעבודתו הקודמת או בעבודה מתאימה אחרת, הוא זקוק להכשרה מקצועית שתאפשר לו לחזור לעבודתו הקודמת או להשתלב בעבודה התואמת את כישוריו לאחר אירוע הליקוי. 

זכאות לתיאום דמי ביטוח לאומי:

מי שעובד אצל שני מעסיקים או יותר, בתנאי שהכנסתו אצל המעסיק העיקרי נמוכה מ- 60% מהשכר הממוצע (4,809 ₪), או בתנאי שהכנסתו מכל המעסיקים גבוהה ממקסימום ההכנסה (ההכנסה המרבית) לתשלום דמי ביטוח- 79,750 ₪, זכאי לתיאום דמי ביטוח.

התיישנות חובות בביטוח לאומי:

עד לאחרונה, באופן גורף, חובות ביטוח לאומי לא התיישנו. ביום 08.07.10 ניתן פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בנצרת (ב"ל 3142-09 לבנה חג'ג' נגד המוסד לביטוח לאומי), לפיו נקבע כי למבוטח קיימת הזכות לטעון טענת התיישנות כנגד חוב שנגבה על ידי המוסד לביטוח לאומי, ונפסק כי המוסד אינו רשאי לדרוש תשלום חוב ממבוטח מעבר ל- 7 שנים מיום הדרישה, נוכח חוק ההתיישנות. יחד עם זאת, הפסיקה מנחה ואינה מחייבת, שכן אין המדובר בפסק דין של בית הדין הארצי לעבודה.
 
 
עו"ד אושרת שפונט
עמית פנקר שפונט ושות', משרד עורכי דין ונוטריון

 
        
 

כתבות בנושא הטרדה מינית

זינוק בתלונות על הטרדות מיניות במקומות העבודה 
(עוה"ד לימור עמית-פנקר בחדשות ערוץ 2)

מספר הדיווחים על הטרדות מיניות במקום העבודה נמצא בעלייה, אך רק מיעוט קטן מהמתלוננות פונות למשטרה - אולי זה קשור לירידה המשמעותית בתיקי ההטרדה המשפטית שמגיעים לבתי המשפט. >>>לקריאה לחץ כאן 



"צרחתי הכי חזק שיכולתי. האחות רדפה אחריו, אבל הוא כבר נמלט"
לילה אחד, בעת שהייתה מאושפזת בבית החולים סורוקה, התעוררה נ' בבעתה וגילתה שדמות מסתורית אונסת אותה בלי רחמים, ממש באמצע המחלקה הנוירוכירורגית. שנה וחצי מאוחר יותר, למשטרה עדיין אין קצה חוט בנוגע לזהות התוקף, ונהלי האבטחה במוסד הרפואי, כפי שבדקה בעצמה, נותרו כשהיו. עכשיו היא מתכוונת לתבוע, ומציעה גם לכם לישון עם עין אחת פקוחה, דווקא במקום שבו אתם הכי פגיעים >>>לקריאה לחץ כאן 

בהתחלה זה היה ראש עיריית קריית מלאכי שלטענתה אנס אותה. אחר כך הגיעו ההתלחשויות והקללות ברחוב, ואז הרבנים שלחצו על בעלה להתגרש ממנה. עכשיו, כשפרקליטות מחוז הדרום הסירה את סעיפי האונס מכתב האישום המתגבש, יוצאת נ', אשה חרדית ואם לשלוש בנות, למאבק על שמה הטוב. פרקליטו של מלכה: "טענות אלה נבחנו על ידי הגורמים המקצועיים הרלוונטיים, וכל המשך העיסוק בפרשה מיותר"   >>>לקריאה לחץ כאן  

"מי חקר ההטרדה המינית? שוטר שמקורב למטריד"


"סירבה לפנק את הבוס ופוטרה"


"עבודה זרה"


"הסיוט של עובדות המכללה באר שבע"


"מכללת קיי : המנהל הארגוני נעצר בחשד להטרדה מינית"


"ישלמו עם ריבית"


"הוא ניצל אותי מינית"


"האנס מת, הקורבן תובע את הירושה"


"מניעת הטרדה מינית היא אינטרס של כולנו"


תביעת ההטרדה :


 

 

כתבות בנושא דיני עבודה

תקדים ראשון בנוגע לזכויות נשים שיצאו לחופשת לידה בת 26 שבועות 
(עוה"ד לימור עמית-פנקר בכתבה באתר 'פסקדין')
בפסק הדין התקדימי שניתן לאחרונה, קבע בית הדין לעבודה כי יש להגן על זכויותיהן של עובדות שיצאו לחופשת לידה מלאה של כחצי שנה, שכן זוהי ברירת המחדל לפי החוק

רוקדת על שתי חתונות :


"לא תמיד לצד העובד" :


"עובדת ניקיון תובעת 140 אלף שקל מההסתדרות" :


 

כתבות בעניין ביטוח לאומי

'תאונת עבדה גרמה לי לפוסט טראומה' 
(עוה"ד לימור עמית-פנקר, כתבה באתר Ynet)
ביטוח לאומי סירב להכיר בנזק נפשי שנגרם לעובד במפעל, שנפצע מפיצוץ תנור. הוא תבע ובית הדין לעבודה קבע: יש קשר ישיר בין התאונה להפרעה.

מכתבים כואבים :


האיומים על חיי המנהל המנוח יוכרו כתאונת עבודה :


מת בגלל שמועה והמשפחה תפוצה :


התקף לב הוכר כתאונת עבודה :


היריקה גרמה לתאונה :


תאונת עבודה במשחק כדורעף :


התאבדות בגלל הבוס-תוכר כתאונת עבודה :


נאנסה במקום עבודתה ותוכר כנכה בתאונת עבודה :


"הבוס צעק עלי והפכתי לחולת נפש" :


ההתאבדות הוכרה כתאונת עבודה :

 

כתבות בנושא דיני נזיקין

א', בת 76 מבאר שבע, הגיעה לבית האבות כשהיא מתניידת בהליכון, אוכלת בכוחות עצמה אך זקוקה לסיוע ברחצה, בהלבשה וכן בהתקנת שיניים תותבות. בנה של א' הבחין לא אחת כי הצוות הסיעודי המטפל בה לא מתקינים לה את השיניים התותבות מדי בוקר, אך הערותיו לצוות הרפואי נפלו על אוזניים ערלות.

לפני כשנתיים, במהלך ארוחת הבוקר, הוגשה לא' ביצה קשה מבלי שהמטפל התקין בפיה את השיניים התותבות. הביצה, שהיתה מקולפת אך לא חתוכה, נתקעה בגרונה של הקשישה והובילה לחנק. הצוות הסיעודי, שהבחין בה מתפתלת על הרצפה, הזעיק למקום ניידת טיפול נמרץ, אך עד שזו הגיעה היתה א' מחוסרת הכרה וללא דופק. צוות נט"ן ביצע בה החייאה, והיא הועברה לבית החולים סורוקה כשהיא מונשמת ובמצב אנוש, אך מצבה הדרדר וכעבור יומיים היא נפטרה.

בנה של א' הגיש כתב תביעה באמצעות עורכות הדין לימור עמית- פנקר, אושרת שפונט ועדי שלמה נגד בית האבות לבית המשפט השלום בבאר שבע, ובו דרש פיצוי של מיליוני שקלים על מות אמו עקב מחדלי הצוות הטיפולי. "לא ייתכן שבית אבות יפעל בניגוד להוראות משרד הבריאות. אם הם היו עובדים לפי הנהלים היא לא הייתה מתה", סיפר הבן; "עד היום אנחנו לא מתאוששים מזה. זה מחדל שזועק לשמיים".

לכתב התביעה צורפה חוות דעת של פרופסור מיכה רפפורט, רופא מומחה בתחום הרפואה הפנימית שקבע כי א' נחנקה למוות כתוצאה מאכילת הביצה, וכתוצאה מאי התקנת השיניים התותבות בפיה. עוד נכתב כי אם הצוות היה פועל על פי הנהלים, המוות היה נמנע. הרשלנות מייחסת לבית האבות אי התקנת שיניים תותבות לא' וזאת בניגוד לנהלי משרד הבריאות בעניין הזנה והאכלת קשישים במוסדות סיעודיים. על פי הנהלים שהופצו עוד בשנת 2007, יש לבדוק יכולת לעיסה ובליעה ומידת העצמאות באכילה. בעקבות המקרה שינה בית האבות את הנהלים והנחה את הצוות המטפלים להתקין שיניים תותבות לקשישים בטרם יישבו לאכול.

לטענת בית האבות, ההשגחה והטיפול בקשישה היו בהתאם למקובל והיא זכתה לקבל טיפול יעיל ומקצועי. עוד נטן בכתב ההגנה שהגישה הנהלת בית האבות, כי המקום ועובדיו פעלו בהתאם לכללי הבטיחות ונהלי העבודה, וכי מותה של א' הוא תוצאה של מקרה בלתי צפוי ובלתי ניתן למניעה. בית האבות לא הגיש חוות דעת נגדית של מומחה כדי לסתור את טענות המשפחה.

 

לאחר שני דיונים בבית המשפט, הגיעה לאחרונה הנהלת בית האבות להסכם פשרה לפיו היא תפצה את משפחתה של א' בסכום של כרבע מיליון שקל.

דעת מומחה-עו"ד לימור עמית פנקר



תיקון חקיקה לסיוע לעובים למימוש זכויות לביטוח לאומי :

דעת מומחה- עו"ד שפונט אושרת

התיישנות תביעות נזיקין-

היחס בין סעיף 8 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 לבין סעיף 89 (2) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בעניין התיישנות תביעות נזיקין.

בית המשפט העליון, הדגיש בשני פסקי דין שניתנו לאחרונה, את ההבחנה בין סעיף 8 לחוק לבין סעיף 89 (2) לפקודה ונתן הנחיות ברורות מתי יחול כל אחד מהם (באותו הרכב, של כב' הש' א. פרוקצ'יה, כב' הש' ע. ארבל וכב' הש' א' רובינשטיין):

ע"א 10591/06 רפאל יפרח נ' מפעלי תובלה בע"מ ואח', מיום 12.07.10, ערעור על פסק דינה של כבוד השופטת ו. מרוז מבית המשפט המחוזי בבאר-שבע וע"א 2206/08 יחזקאל סיגמן נ' חב' דובק בע"מ, מיום 11.07.10.

בית המשפט העליון בפרשת יפרח לעיל, דחה ערעור על פסק דין, בו נדחתה תביעת חולה פרקינסון, כנגד מעסיקתו לשעבר אשר טען כי מחלתו נגרמה לו עקב חשיפתו לחומרים כימיים במסגרת עבודתו כנהג משאית, מחמת התיישנות.

בית המשפט העליון בפרשת סיגמן לעיל, דחה ערעור על פסק דין בו נדחתה תביעת חולה ריאות כנגד חברת דובק, אשר טען כי המחלה נגרמה עקב פרסומים שהפיצה החברה לקידום מכירות סיגריות שייצרה, אשר עודדו את התמכרותו לעישון, מחמת התיישנות.

כידוע, סעיף 8 לחוק ההתיישנות קובע כלל גילוי כללי, לפיו מקום בו נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לו עובדות אלה. לעומת זאת, סעיף 89 (2) לפקודת הנזיקין, קובע כלל גילוי מיוחד לעניין תובענות נזיקיות בגין עוולות שנזק הוא רכיב מרכיביהן, ולפיו מקום בו לא נתגלה לתובע הנזקתתחיל תקופת ההתיישנות ביום הגילוי, תוך שנקבעו גבולות זמן להגשת התובענה: 7 שנים מיום הגילוי, או 10 שנים מיום אירוע הנזק, לפי המוקדם מביניהם. ביום שאירע,

קיים חוסר התאמה בולט בין שני סעיפים אלה, והמחוקק שתק בדבר היחס בין הסעיפים, דבר אשר הגביר העמימות בעניין. למשל, סעיף 8 לחוק נוקט בקשר למבחן הגילוי, סטנדרט גילוי אובייקטיבי, של האדם הסביר, בעוד בסעיף 89 (2) לפקודה אין התייחסות לכך; לפי סעיף 8 לחוק, חוסר מודעות התובע באשר למרכיב הקשר הסיבתי הוא עילה להשהיית תחילת ההתיישנות, לא כך לפי סעיף 89 (2) לפקודה; כך גם לא קיימת תקרת 10 השנים ככל שמדובר בסעיף 8 לחוק.

לאחרונה, נדרש בית המשפט העליון לשאלת היחס בין שני סעיפים אלה וקבע כי למעשה, שני הסעיפים מחילים את כלל הגילוי המאוחר, בעוד סעיף 89 (2) לפקודה עוסק במקרים בהם הנזק התגלה באיחור ואילו סעיף 8 לחוק עוסק במקרים בהם התגלו באיחור שאר העובדות המהוות את עילת התובענה.

בפרשת יפרח לעיל, בית המשפט העליון, דחה את עמדת המערער כי תביעתו לא התיישנה, ודחה את טענתו כי מועד תחילת תקופת ההתיישנות הוא היום בו נקבע על-ידי הרופאה התעסוקתית מטעם המשיבה כי הוא אינו מסוגל לשוב לעבודתו; דחה את הטענה כי היום הקובע הוא היום בו קבע המוסד לביטוח לאומי כי הוא סובל מנכות צמיתה; דחה את הטענה כי התרחשות הנזק נמשכה כל עוד המערער הועסק על-ידי המשיבה; דחה את הטענה כי על עניין זה חל החריג הקבוע בסעיף 8 לחוק ההתיישנות, שעניינו במצב בו נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, ואת הטענה כי המערער לא ידע ולא יכול היה לדעת בשלב מוקדם יותר ממועד עזיבתו את העבודה על הזיקה בין עבודתו למחלתו; דחה את הטענה כי בזמן הרלוונטי היה חסר ידע מדעי בקרב הקהילה המדעית בעניין קיומו של קשר סיבתי במקרים כגון דא, וקיבל את עמדת המשיבים וקבע כי התביעה התיישנה על כל רכיבה, כאשר קבע באשר לרכיב הנזק, אשר נדון לפי סעיף 89 (2) לפקודה, כי אומנם אין להסתפק בגילוי נזק כלשהו שהוא בבחינת "נזק של מה בכך", אך אין מקום שתובע ימתין בהגשת תביעתו לגיבוש מלוא הנזק, בתנאי שנתקיים נזק ממשי. ובמקרה דנן, נקבע כי למערער נודע על מחלתו, באופן ודאי, לכל המאוחר, בשנת 1991, אז אובחן כסובל מהמחלה, ומאז החל מניין תקופת ההתיישנות.

בית המשפט העליון הכריע בפרשת סיגמן, ברוב דעות, כי מועד גילוי הנזק לפי סעיף 89 (2) לפקודה, הינו בעל אופי אובייקטיבי, המחייב מאמץ סביר מצד התובע לגילוי עובדות הנזק.

כן נקבע בפרשת יפרח, באשר לרכיב הקשר הסיבתי בין מעשה האשם לבין נזק התובע, חל סעיף 8 לחוק ההתיישנות. נקבע כי מבחן הגילוי הינו אובייקטיבי, דהיינו על התובע להוכיח כי אי הגילוי נבע מסיבות שלא היו תלויות בו ושלא יכול היה למנוע אותן, ונפסק כי משהתגלה למערער דבר מחלתו בשנת 1991, הוא צריך היה, כאדם סביר, לברר את הנסיבות שהביאו לפרוץ המחלה, וגם ברכיב זה חלפה תקופת ההתיישנות.

בפסק דין יפרח לעיל, התוצאה אליה הגיע בית המשפט העליון, כואבת, והיא עומדת בניגוד לרצון הטבעי של כל אדם ליתן סעד לאדם שחלה במחלה קשה.

הח"מ, אשר לקחה חלק בהליך האמור, כמייצגת דווקא את מעסיקתו לשעבר, אומנם כיוונה לתוצאה זו, ועתה משהפרשה תמה, מרשה לעצמה להעלות על הכתב את הרהוריה.   

מערכת יחסים בין עובד למעביד היא מערכת יחסים מורכבת, כאשר העובד תלוי במעסיקתו, ומקום עבודתו הוא מקור פרנסתו.

בפרשת יפרח, מתווספת לכך העובדה כי עסקינן במחלה קשה, אשר מתפתחת לאורך זמן.

במערכת יחסים כזו, הגשת תביעה של העובד כנגד מעסיקתו, בתוך תקופת ההתיישנות, לא תמיד מהווה אפשרות סבירה, מחשש למקור פרנסתו.

במקרים של מחלה קשה, אשר משפיעה על כשירותו, קיים גם חשש של פיטורים.

לעניות הח"מ, במערכת יחסים מורכבת זו, מן הראוי כי יקבע סעיף ייחודי באשר לתחילת מניין ההתיישנות. הדברים רלוונטיים הן לדיני נזיקין כאמור והן לדיני עבודה, שהרי גם במקרים בהם המעסיק רומס זכויות בסיסיות של העובד, קיים חשש מצד העובד לתבוע את מעסיקו ולסכן את המשך העסקתו.

לעניות הח"מ, מן הראוי כי במערכות יחסים כגון יחסי עובד-מעביד, יחל מניין תקופת ההתיישנות, מיום ניתוק היחסים.

דחיית מרוץ ההתיישנות עד למועד מסוים, קיימת גם במקרים של קטינים. במובן מסוים, ניתן לראות בעובד בתוך מערכת היחסים הזו, כסוג של "קטין", שאין לו את האפשרות האמיתית והכנה לעמוד מול מעסיקתו, דבר אשר עלול לגדוע את מקור פרנסתו.

אומנם יש לאזן בין האינטרסים של הצדדים, ואורכה כזו גורמת לחשיפה ממושכת של הנתבע  לתביעות, ומגבילה אותו לשמור על ראיותיו לזמן מממושך, ויתכן וגם מבחינת אינטרס הציבור, אורכה כזו תגרום לערכאות השיפוט לעסוק בענייני העבר ולא בנושאי היום, אך הדבר יאפשר לעובד לממש את זכויותיו באמת, גם במערכות יחסים מורכבות אלה, בהם כל עוד הינו מצוי בתוך מערכת היחסים, האפשרות שלו לתבוע, אינה תמיד סבירה.

אושרת שפונט, עו"ד ומגשרת  

ניתוח פסק דין- חובתו של מעסיק לדאוג לסביבת עבודה נעימה


 התיישנות תביעות נזיקין- האבחנות החדשות של העליון :